משתתפים
///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////
ג'רי ולסקז
מנהל מחלקת ההגנה והתקשורת (UNISDR) וראש הקמפיין לערים עמידות
ד"ר ג'רי ולסקז הינו מנהל מחלקת ההגנה והתקשורת וראש הקמפיין לערים עמידות (Making Cities Resilient) במשרד האו"ם להפחתת סיכוני אסון (UNISDR). לפני מינויו לתפקיד בג'נבה באוגוסט 2013, כיהן במשך שש שנים כמתאם איזורי של UNISDR באסיה והפסיפי. קודם לכן עבד עבור התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) בניירובי, קניה, יחד עם המחלקה למתקנים סביבתיים גלובליים (DGEF) והמחלקה לתקנים סביבתיים וועידות (DELC), שם התמקד בקידום שיתופי פעולה בין ועידות סביבתיות רב לאומיות. ד"ר ולסקז גם שירת כמתאם מרכז המידע הסביבתי הבינלאומי (GEIC) וכפקיד אקדמי בכיר באוניברסיטת האו"ם (UNU), במקביל להיותו עמית מחקר במרכז האו"ם לפיתוח סביבתי (UNCRD). בין עבודותיו שפורסמו, ספרים (כעורך), דו"חות של האו"ם, מאמרי עיתונות, תוכנות אינטראקטיביות ומסמכי מדיניות בנושאי ועידות סביבתיות רב לאומיות. פרסומו האחרון פורסם באוקטובר 2012 וכותרתו "הפחתת פגיעות וחשיפה לאסונות – דו"ח אסון אסיה הפסיפית 2012"( "Reducing Vulnerability and Exposure to Disasters – the Asia Pacific Disaster Report 2012”)
ג'ון קואפי
ראש החוג לגאוגרפיה עירונית באוניברסיטת וורויק
פרופ' ג'ון קואפי הינו חבר סגל במחלקה לגאוגרפיה עירונית באוניברסיטת וורויק, בריטניה. מחקרו מתמקד בקשרי הגומלין בין היבטים פיזיים וסוציו-פוליטיים של חוסן אורבני. פרסומיו הרבים עוסקים בעיקר בהשפעת הטרור ותופעות בטחוניות אחרות המשפיעות על תפקודן של ערים. בייחוד ראויים לציון מחקריו Terrorism Risk and the City,2003, The Everyday Resilience of the City,2008, Terrorism Risk and the Global City: Towards Urban Resilience, 2009 וכן - Sustaining and Securing the Olympic City, 2011. עבודותו נתמכת על ידי מספר מענקים ממועצות המחקר של האיחוד האירופאי ובריטניה. פרופ' קואפי הוא מנהל המעבדה לערים חסינות (Resilient Cities Laboratory (ResCity Lab), שותף בכיר במכון וורויק לערים בנות-קיימא (Warwick Institute for Sustainable Cities (WISC, ופרופסור אורח במרכז למדעים עירוניים ופיתוח של אוניבריסטת ניו יורק (CUSP). מחבר הבלוג urbanresileince.net
קסניה חמוטינה
עמיתת מחקר, בית הספר להנדסה אזרחית ובניין באוניברסיטת לובורואו (Loughborough)
דר' קסניה חמוטינה הינה עמיתת מחקר בבית הספר להנדסה אזרחית ובניין באוניברסיטת לואובורו מאז 2011. קסניה בעלת רקע בקיימות ומחקרה מתמקדים בסינרגיה בין חוסן וקיימות בסביבה הבנויה, וחוסן במדינות איים קטנות מתפתחות (small developing island states). תחומי מחקר אחרים קשורים במעורבות בעלי עניין בפעילויות להפחתת סיכון מאסון, מדיניות סביבתית ל-DRR, וכן יעילות אנרגטית, ביזור אנרגטי ומדיניות אנרגיה.
מייקל טרנר
קתדרת אונסקו לעיצוב אורבני ולימודי שימור בבצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב
פרופ' מייקל טרנר הינו בוגר בית הספר בארטלט לאדריכלות של UCLondon. עבד במגזר הציבורי ובאקדמיה בישראל וכעת עומד בראש הקתדרת אונסקו לעיצוב אורבני ולימודי שימור באקדמיה בצלאל, בה הוא מרכז את תחום המחקר והפיתוח. הוא סמכות מוכרת בעיצוב אורבני, בייחוד של ערים היסטוריות. בתוך אונסקו, הוא ייעץ לאתרים ברחבי העולם והשתתף בפגישות מומחים על אותנטיות, מרכזי קטגוריה 2 ומורשת עולמית לשלום. נבחר ב-2005 לועדה למורשת עולמית וב-2007 כיהן כסגן נשיאהּ. בנובמבר 2009, הוא הוביל את סדנת אונסקו השניה אשר עסקה בהפחתת סיכוני אסונות למורשת תרבותית. מלווה את הדיון על נופים אורבניים היסטוריים מאז תחילתו, ובימים אלו משמש כיועץ מיוחד לעוזר המנכ"ל לתרבות המייצג את אונסקו ואת המרכז למורשת עולמית בתחומי אורבניזם, ארכיטקטורה ושימור.
דני פלזנשטיין
פרופסור במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית
דניאל פלזנשטיין הינו פרופסור מן המנין במחלקה לגיאוגרפיה, מנהל המכון ללימודים עירוניים ואזוריים ומנהל אקדמי של המרכז לגיאוגרפיה חישובית. תחומי ההתעניינות המרכזיים שלו הם בגיאוגרפיה כלכלית, מדעי האזור ואקונומטריקה מרחבית. מחקריו הנוכחיים עוסקים במידול הדינמיקה של פערים בין אזוריים, פיתוח מודל של 'שרשראות תעסוקה' להערכת הפיתוח הכלכלי המקומי ויישום מודלי סימולציה של שימושי קרקע. מחקרים אלה ואחרים התפרסמו ב- 5 ספרים וכ-60 מאמרים שהופיעו בכתבי עת בינלאומיים. פלזנשטיין גם משמש כיו"ר האיגוד הישראלי למדע האזור, חבר במועצה של האיגוד האירופי למדע האזור, חבר מערכת של כתב העת Geografiska Annaler B חבר בועדת הגיאוגרפיה כלכלית של ה-IGU, והחבר מועצת השמאים.
תמר גנור
GIS מומחית
תמר גנור בעלת תואר שני בגאוגרפיה המתמחה בתכנון סביבתי ומדיניות, וכן בעלת תואר שני בלימודי מידע ומידענות. התנסתה בניתוח GIS ברשות הטבע והגנים ולימדה GIS באוניברסיטה העברית בירושלים. בימים אלו היא ראש מחלקת היעץ של ספרית מדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית, ומרכזת תחום GIS עבור בצלאל בפרוייקט DESURBS.
דניאל גלזמן
מעצב מוצר סטודנט לתואר שני בעיצוב תעשייתי, במסלול לניהול ועיצוב
דניאל גלזמן הינו מעצב מוצר ותלמיד בשנה השניה בתואר השני בעיצוב תעשייתי, במסלול לניהול ועיצוב. עבד ב"כתר פלסטיק" יצרן מוצרי פלסטיק גדול, ובימים אלו עובד בחברת הזנק לפיתוח תכנה לבטחון מידע. מומחה בעיצוב מוכוון משתמש, עיצוב חווית משתמש, פיתוח מוצר, תכנות CAD תלת מימדי וממשקים גרפיים.
ג'ונתן קלארק
המעבדה לערים חסינות אוניברסיטת וורוויק
אדר' ג'ונתן קלארק הינו מעצב עירוני בעל ניסיון, מתכנן ואדריכל נוף מוסמך, המתמחה בהתחדשות, masterplanning, הערכת השפעה על הסביבה ועיצוב מרחב ציבורי. כיום הוא תורם לDESURBS וHARMONISE, פרויקטים אשר יחד יוצרים בסיס לעבודת הדוקטורט שלו שרואה בעיצוב העירוני ככלי לחוסן עירוני משופר. הוא בוחן מקצועי במכון הנוף וחבר פנל מומחים ב- MADE,West Midlands centre for Architecture and Placemaking.
רוהיט ג'יגיאסו
אדריכל שימור ויועץ ניהול סיכונים
פרופ' רוהיט ג'יגיאסו הינו אדריכל שימור ויועץ ניהול סיכונים מהודו, המכהן כעת כפרופסור מטעם אונסקו במרכז המחקר לניהול אסונות של מורשת תרבות עירונית באוניברסיטת ריטסומייקן, קיוטו, יפן, וכיועץ בכיר למכון ההודי להתיישבות אנושית (IIHS). חבר בועד המנהל של איקומוס (ICOMOS) ונשיא הועדה המדעית הבינלאומית של איקומוס לכוננות סיכונים (ICORP). פרופ' ג'יגיאסו לימד כמרצה אורח במוסדות אקדמיים לאומיים ובין-לאומיים בהודו ומחוצה לה, וייעץ למספר ארגונים לאומיים ובין-לאומיים כגון Archaeological Survey of India, National Institute of Disaster Management, UNESCO, ICCROM, ומרכז גטי לשימור על מחקריהם ועל הכשרה בנושא ניהול סיכוני מורשת תרבות. פרופ' ג'יגיאסו תרם למספר פרסומים בינלאומיים והוא מחבר המדריך למשאבי מורשת עולמית על "ניהול סיכוני אסון למורשת עולמית" (“Managing Disaster Risks for World Heritage”) שפורסם על ידי UNESCO, ICCROM, ICOMOS ו-IUCN. לאחרונה פרסם מדריך הכשרה על ניהול סיכוני אסון של מורשת תרבות באיזורים עירוניים ('Training Guide on Disaster Risk Management of Cultural Heritage in Urban Areas').
לי בושר
מרצה בכיר במרכז למים, הנדסה ופיתוח באוניברסיטת לובורואו (Loughborough)
דר' לי בושר הינו מרצה בכיר במרכז למים, הנדסה ופיתוח (WEDC) באוניברסיטת לובורואו (Loughborough), אנגליה. בעל רקע בניהול סיכוני אסון, מחקריו והוראתו כוללים הפחתת סיכונים ואינטגרציה מולטידיסיפלינרית בין אסטרטגיות פרו-אקטיביות להפחתת סיכונים לתהליך קבלת ההחלטות של בעלי עניין הנמצאים בעמדות מפתח, בייחוד של בעלי עניין מתעשיית הבניה. מחקרים ותחומי עניין נוספים מטעמו קשורים לפיתוח בינלאומי, הפחתת פגיעות בת-קיימא וההיבטים הטכניים, החברתיים והמוסדיים בשיפור החוסן החברתי והעמידות של מתקני תשתית קריטיים בפני סכנות טבעיות ואיומים מעשי ידי אדם. דר' לי בושר מרכז את ועדת העבודה W120 של המועצה הבינלאומית לבנין (CIB), שעניינה באסונות ובסביבה הבנויה. בימים אלו, מעורב בפרוייקטי מחקר שבוחנים כיצד ניתן להגביר את החוסן האורבני בממלכה המאוחדת, האיטי, הודו, נפאל ובאירופה. ספריו של ד'ר בושר כוללים את- Hazards and the Built Environment, 2008, Social and Institutional Elements of Disaster Vulnerability,2007.
קלאודיו מודנה
פרופסור מן המניין להנדסת מבנים
אוניברסיטת פדובה
פרופ' קלאודיו מודנה, איטלקי, פרופסור מן המניין להנדסת מבנים באוניברסיטת פדובה ( www.dicea.unipd.it ) , מלמד קורסים בניתוח ועיצוב מבנים חדשים וקיימים , תוך תשומת לב מיוחדת להשפעות של פעולות הסייסמי במבנה הבודד ובמרכזים עירוניים. הוא מעורב באופן פעיל במספר יוזמות לאומית ובינלאומיות בתחום חינוך (למשל EM קורס בניתוח מבנים של אנדרטות ומבנים היסטוריים - www.MSC- sahc.org ) , מחקר (NIKER האחרון במימון האיחוד האירופי - www.niker.eu ) ,ומייעץ לסוכנויות לאומיים ובינלאומיים UNI , CEN , ISO, אונסק"ו , ECTP - FACH , הרשויות המקומיות לתוכניות השיקום של מרכזים עירוניים לאחר רעידת האדמה Abruzzo ) . הוא חבר הכבוד וכיהן בעבר כיו"ר בארגון ISCARSAH - ICOMOS. פרופ' מודנה חיבר למעלה מ- 500 פרסומים, רבים בתחום של ניתוח סיכונים ותוכניות לפחתת סיכונים במבנים קיימים, אתרים ארכאולוגיים ומרכזים עירוניים.
דלית שך-פינסלי
עמיתת מחקר מארי קרי
הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
פרופסור במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית
נעם שובל
דר' שך-פינסלי הינה אדריכלית ומתכננת ערים בעלת תואר ראשון באדריכלות, תואר שני באדריכלות ותכנון עירוני ודוקטורט בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים,הטכניון, חיפה. הצטרפה לקולג' לסביבה הבנויה באוניברסיטת וושינגטון כעמיתת בתר-דוקטורט במימון מענק מחקר ע"ש מארי קרי של קהילת האיחוד האירופי FP7-PEOPLE-2007-4-1-IOF-219940 (2008-2011). מחקריה עוסקים במדידה והערכת היבטים איכותיים שונים של הסביבה העירונית כגון פרטיות, נראות, בטחון ובטיחות. עבודתה ראתה אור בכתבי-עת מובילים ובכנסים בינלאומיים רבים. בימים אלו דר' שך-פינסלי היא חוקרת ומרצה באקדמיה בצלאל וחברה בפרוייקט- FP7 – DESURBS- תכנון מרחבים עירוניים בטוחים יותר, SEC-2010.2.3-1. כמו כן, מרצה וחוקרת בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל. בעלת ניסיון מקצועי של יותר מ-10 שנים בתכנון אדריכלי, תכניות אב עירוניות, עיצוב עירוני ותכנון עירוני.
פרופ' נעם שובל הינו פרןפ' במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. סיים את לימודי הדוקטוראט באוניברסיטה העברית (2000) בהנחייתו של פרופ' אריה שחר ז"ל ונסע ללימודי פוסט-דוקטוראט במחלקה לגאוגרפיה של קינגס קולג', האוניברסיטה של לונדון (2001-2000). לאחרונה הוא שהה במחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת היידלברג בגרמניה כעמית מחקר של קרן אלכסנדר פון הומבולדט (2008-2007) .תחומי התעניינותו העיקריים הינם תיירות ותרבות כמנופים לפיתוח עירוני, מודלים של מיקום בתי מלון וכלים לניהול תיירות בערים היסטוריות. בשנים האחרונות הוא החל לחקור ולפרסם באופן נרחב בנושא של יישום שיטות איתור מתקדמות בתחום שונים של מחקר מרחבי, כגון תיירות, לימודים עירוניים ורפואה.
אלעד פרסוב
ראש התוכנית לניהול עיצוב בתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל
אלעד פרסוב – מנהל עיצוב, בוגר התוכנית לניהול עיצוב באוניברסיטת פראט, ניו יורק. מרכז ההתמחות בניהול עיצוב בתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, תלמיד מחקר שלב א' בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, וחוקר ב-DESURBS. עבד כמעצב ומאוחר יותר כיועץ עסקי בחברות ניהול מולטידיסיפלינריות. ב-2005 פיתח את התכנית לניהול עיצוב באקדמיה בצלאל. בימים אלו מלמד שלושה קורסים ומנחה תזה של התכנית לניהול העיצוב. חבר במועצה הישראלית לעיצוב וחבר בסנאט של בצלאל. כחוקר ב-DESURBS, אלעד אחראי על פיתוח מוצרי בטחון חדשים שישפרו את החוסן האורבני.
ערן לדרמן
מרצה בכיר, התכנית לעיצוב תעשייתי, בצלאל אקדמיה לאומנות ועיצוב
ערן לדרמן הקדיש חודשים רבים לחקר איזורים על סף אסון באמריקה, אסיה ואפריקה,ולמד מצבי התנהגות אנושית במקומות בהם צרכים ומוצרים בסיסיים נמצאים במחסור או נעדרים. כיום הוא מרצה בכיר בבצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב. ערן ייסד, וכעת מתפקד כחבר פעיל במעבדה לעיצוב לאסונות ע"ש בייקון, שפותחה בתמיכת התכנית למחקר וחדשנות של בצלאל בניהול מ. טרנר. ערן לדרמן למד והוכשר כמעצב תעשייתי, במהלך 15 השנים האחרונות פעל בשיתופי פעולה עם חברות מובילות בתחום מוצרי הרפואה ושירותי ההצלה, וכן פיתח סטודיו לעיצוב בהנהלתו, בו מעוצבים מוצרים לסביבות אסון.
יונה וייץ
אנתרופולוגית, מרצה בבצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב
דר' יונה וייץ הינה מרצה בבצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב, מלמדת במחלקה להיסטוריה ותאוריה של התואר הראשון ובתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי. יחד עם אלעד פרסוב היא פיתחה מודלים מבוססי חווית משתמש למחקר והוראה של עיצוב וניהול העיצוב. בנוסף, היא הנחתה מספר מחקרים בתחום. היא אנתרופולוגית עם נסיון רב בתחום המעשי, המתמחה בנושאים של זהות, זכרון ומקום ושדות פעולה סוציו-פוליטיים, בד בבד עם מחקר מבוסס אנשים לעיצוב וניהול העיצוב ולתכנון מרחבי-עירוני. וייץ השלימה את הדוקטורט שלה באנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת התזה שלה היתה העבודה האנתרופולוגית הראשונה אשר חקרה את ההיסטוריה החברתית והפוליטיקה של זכרון רצח העם הארמני בקהילה הארמנית בעיר העתיקה בירושלים בשנים 1922-2011. עמיתת מחקר בצוות Mdes של בצלאל לאיחוד האירופאי "Desurbs: Desiging Safer Urban Spaces, part of the Seventh Framework Programme"
חנה ספנדר
מעצבת מוצר סטודנט לתואר שני בעיצוב תעשייתי, במסלול לניהול ועיצוב
חנה ספנדר סיימה לימודי תואר ראשון בעיצוב תעשייתי עם דגש רב על עיצוב מכליל. היא עובדת כעת בקבוצת כתר פלסטיק כמעצבת מוצר ומנהלת פרוייקטים ומסיימת את לימודיה בתואר השני כסטודנטית לניהול עיצוב בבצלאל. במסגרת השתתפותה בפרוייקט דזרבז היא פיתחה יחד עם שאר חברי הצוות האחרים אפליקציה סלולרית המקשרת בין אזרחים ורשויות. עבודתה הנוכחית מתמקדת בהבנת צרכיהם של בני הגיל השלישי בתוך הסביבה העירונית. זאת, על מנת להגיע לתובנה אמיתית על איך העיר יכולה לשרת אותם בצורה טובה יותר.